חיפוש

קצר וקולע

הבלוג של עומרי גורן

קטגוריה

חינוך

קמפיין 5 יח"ל במתמטיקה: אז מה באמת הבעיה?

כולנו ראינו בחודשים האחרונים את הקמפיין לעידוד 5 יחידות מתמטיקה של נפתלי בנט. כלומר, של משרד החינוך, אבל מה כבר ההבדל. כולנו נחשפנו גם למחאה כנגד הקמפיין הזה, מהיום שהוא התחיל. רפורמות במשרד החינוך תמיד תופסות תשומת לב ציבורית (אולי בעיקר כי בשנים האחרונות הן נעשות גרוע…), אבל נדמה כי השנה דווקא הרפורמה הזו תפסה את מרב תשומת הלב. רגע לפני שהולכים לעבוד על רפורמה דומה במקצוע האנגלית, כדאי לנסות להבין מה התפספס ברפורמה הנוכחית. הנה כמה נקודות שתפסו את תשומת הלב שלי:

כסף

קודם כל, הקמפיין הזה עלה כסף. מה לעשות, פרסומות באמצע הפריים טיים של ערוץ 2 ושלטים באיילון עולים הרבה כסף. החלק הראשון של הקמפיין, שנמשך במהלך אוגוסט וספטמבר, עלה למשרד החינוך (ובעצם, לנו האזרחים) יותר ממיליון שקלים על פי פרסומים של ערוץ 10. בואו נבדוק מה ניתן היה לעשות בתקציב הזה.

לפי תקציבי משרד החינוך (הצעת תקציב 2015-16, עמוד 50, אל תגידו שאני לא מקפיד), עלות שעה שבועית היא בין 7300 ל8700 ₪. בחישוב מהיר, מדובר בכ115 שעות לימוד בשבוע לפחות. 5 יחידות הן 5 שעות שבועיות במשך 3 שנים. בהנחה שבכיתת לימוד לומדים כ30 תלמידים, היה ניתן להוסיף שעת לימוד שבועית לכמעט 3500 תלמידים ולעזור להם בכך לשפר את הציון, או לפתוח כ25 כיתות לימוד חדשות, שבהן ילמדו כ700 תלמידים.

בהתחשב בכמות הקטנה יחסית של הנבחנים בחמש יחידות, אשר עמדה סביב ה10,000 נבחנים, מדובר במספרים בלתי מבוטלים. תחשבו מה היה קורה אם היינו מעניקים ל1700 תלמידים עוד שעתיים תגבור. זה היה יכול להגדיל בצורה משמעותית את מספר הניגשים.

בנוסף, צריך לשים לב שאנחנו מסתכלים אך ורק על הקמפיין מאוגוסט, ולא על הקמפיין מהחודשים האחרונים, אשר היה מאפשר כמובן לתגבר עוד תלמידים רבים.

אפשר היה גם להעלות את השכר של מורי המתמטיקה, ובכך לעודד לאנשים איכותיים להגיע להוראה. היה ניתן להשקיע גם בלומדות ובתוכנות מחשב שיעזרו ללמוד ולתרגל את החומר. ואם כבר עשינו את כל זה ועדיין נשאר כסף ללא שימוש, משרד החינוך יכול למשל להשקיע במזגנים בכיתות, בכיתות ממוחשבות, שולחנות וכיסאות חדשים ובכלל – פשוט לשפר את התנאים בכיתות. בסופו של יום, כשבכיתה יש 40 מעלות, השולחן מלא חורים והכיסא חצי שבור, הרבה יותר קשה להתחיל לפתור משוואות טריגונומטריות.

חשוב לציין, שמשרד החינוך אומנם פתח מגמות נוספות והפנה תקציבים ללימודי החמש יחידות, במספרים גדולים יותר. אבל בכל זאת, אי אפשר להתעלם מתקציבי הענק שהושקעו בקמפיינים האלו, לעומת התועלת המזערית שנגרמה מהם. למעשה, אם נסתכל על הרעש הנגדי שמילא את הרשת בשבועות האחרונים, נותר רק לתהות האם הקמפיין לא השיג את מטרה הפוכה למטרה המקורית שלו, והאם הוא לא גרם לתלמידים רבים להקשיב לקולות הנגדיים, ובכך לא לבחור ללמוד 5 יחידות מתמטיקה. היה ניתן להשקיע בקלות את הכסף בצורה חכמה בהרבה.

מה עם פיזיקה?

אין וויכוח שלימודי 5 יחידות מתמטיקה פותחים דלתות רבות, והופכים את הדרך אל הלימודים האקדמיים לפשוטה יותר וזולה יותר – כאשר לא צריך להשלים בגרויות. מי שלומד 5 יחידות מתמטיקה מתחיל את החיים מנקודת פתיחה אחרת, ומוטב היה אם כולנו היינו מתחילים מהנקודה הזאת. אבל, גם לימודי הפיזיקה למשל, נמצאים בשפל משמעותי. מספר הלומדים והניגשים קטן ביותר, יש מעט מאוד כיתות לימוד בנושא ומעט מורים בתחום. גם תלמידי פיזיקה התעשייה צריכה, וישנם חוגים מסוימים שדורשים 5 יח"ל פיזיקה – בדיוק כמו מתמטיקה.

אז אם המצב במקצוע הזה גם הוא לא מדהים, למה בנט לא מעביר תקציבים נוספים גם לשם? אולי, כי התקציבים שדרושים לציוד המעבדות גבוהים בהרבה מהציוד שצריך כדי ללמד מתמטיקה (כלומר, טוש ולוח)? אולי, כי לימודי הפיזיקה קשים בהרבה מלימודי המתמטיקה? אולי כי יהיה לבנט קשה בהרבה להראות תוצאות בתחומים האלו?

את אותן שאלות אפשר לשאול על מגמות מדעי המחשב, כימיה, רובוטיקה ועוד. יש הרבה מאוד מקצועות חשובים שיקדמו את התעשייה, האקדמיה והמדינה. למה בנט הולך רק על מתמטיקה?

אגב, שימו לב שמדובר פה רק על מספר הניגשים לבגרות. אף מילה על מספר העוברים, אף מילה על רמת הבחינה. תיגשו ותקבלו 60, ואם אפשר בחינה ברמה של תחילת השנה – אבל העיקר תיגשו. למה? אולי כי זה הפרמטר שהכי קל להראות בו שיפור, בזמן הכי קצר?

על טעויות חוזרים פעמיים לפחות

כמו שציינו, החלק הראשון של הקמפיין עלה באוגוסט, וכבר אז לוותה אליו ביקורת חריפה. היה אפילו ניתן לראות בקלות שהמהלך מעורר התנגדות הרבה יותר מאשר תמיכה. כמה תלמידי חמש יחידות שפגשתי סיפרו לי שהם אפילו מתביישים בכך, ושהם מרגישים שנוצרה תדמית לתלמידי החמש יחידות של מתנשאים. לעומת זאת, תלמידי שלוש וארבע יחידות מתגאים בכך בעקבות התגובה לקמפיין.

למרות הנזק שגרם הקמפיין הראשון, בחרו משרד החינוך לצאת בקמפיין שני. הרי כולנו יודעים שמה שלא עובד בכוח – עובד בעוד יותר כוח. מה הייתה תוצאה? ניחשתם נכון – עוד יותר נזק, עוד יותר רעש שלילי, עוד יותר תוצאה הפוכה. אני מנחש שבקרוב נראה עוד קמפיין של משרד החינוך בנושא. מה שלא עובד בעוד יותר כוח, יעבוד בעוד הרבה יותר כוח.

כבר מראים תוצאות?

משרד החינוך החל למנות את ההישגים שלו בשנה החולפת. אחד הפרסומים שלו בפייסבוק הכריז בגאווה "עשינו מהפכה בלימודי המתמטיקה", וסיפר שתוך 4 שנים נכפיל את מספר הלומדים ב5 יחידות. שימו לב – בהישגים של השנה החולפת נאמר שבעוד 4 שנים נכפיל את הלומדים. אני כבר עשיתי את הבגרות בלשון, ולכן אני יודע שהפועל "נכפיל" הוא בעתיד, וגם שעוד 4 שנים זה לא ממש בשנה הקודמת. כשזה יקרה, תוכלו להתגאות בכך, אבל יש לכם עוד זמן.

גם גרף מפואר נוסף אל הפוסט, שתיאר איך המספרים יעלו בעתיד. למיטב ידיעתי, התלמידים אשר יגשו לבגרות ב2019 אפילו לא התחילו ללמוד בתיכון, ספק אם הם בכלל יודעים מה היא נגזרת. קשה לי להאמין שמשרד החינוך יודע בכזאת וודאות שהם ילמדו 5 יחידות, אבל אם הם מציגים את זה כהישג של השנה הנוכחית אני סומך עליהם שזה כבר קרה.

אגב, התלמידים שניגשו השנה לבגרות החלו ללמוד לפני שנתיים ושלוש. בהחלט הייתה עלייה במספר הניגשים, אבל מי אמר שהרפורמה הנוכחית היא שגרמה לכך?

אתם משרד ממשלתי – לא עמותה פרטית

אי אפשר לזלזל בחשיבות של לימודי חמש יחידות, ובתרומה שלהם לחיים האישיים, לתעשייה ולאקדמיה. יחד עם זאת, חשוב לזכור שלא כולם צריכים ללמוד 5 יחידות, ואפשר להצליח בחיים גם עם 3 יחידות וגם בלי תעודת בגרות. בכל זאת, מותר למשרד החינוך לקבוע שהוא רוצה לקדם את תחום המתמטיקה. זה אפילו מבורך. אבל הנקודה היא שמשרד החינוך הוא גוף מבצע, הוא לא אגודה או עמותה.

לקמפיין הייתה שותפה קרן טראמפ (אין קשר לכוכב הריאליטי לשעבר והמועמד לנשיאות ארה"ב בהווה) ולה אכן מותר לממן קמפיין כזה. לעומתה, תפקידו של משרד החינוך הוא לתקצב, להקצות משאבים ולתת יכולות. תפקידו הוא לא להטיל עלינו את האחריות, ולא להגיד לנו לעשות חמש יחידות. הוא צריך לעזור לנו לעשות את זה, לא להסתכל מהצד ולעודד.

אז מה בעצם המטרה שלהם?

הקמפיין הזה ממש לא עודד תלמידים ללמוד 5 יח"ל מתמטיקה. התדמית שהוא יצר הייתה אפילו שלילית, אולי. כלומר, התדמית של לימודי 5 יחידות היא שלילית. ובכל זאת, יש כאן מישהו שהתדמית שלו השתפרה. עכשיו כולנו חושבים על זה שיש פה מישהו שמעודד 5 יחידות והולך "למצב את ישראל כמובילה בעולם", לשון הפרסומים.

הקמפיין הזה שיפר מאוד את התדמית למשרד החינוך ולשר החינוך. הרי כולנו יודעים מה תהיה הבשורה המרכזית של הבית היהודי בקמפיין הבחירות הבא – העלנו את מספר הלומדים ב5 יחידות. אולי זה לא מקרי שמי שנבחר להוביל את הקמפיין לעידוד המתמטיקה הוא הקמפיינר האישי של בנט. תכלס, מישהו קיבל כאן אחלה קמפיין בחירות, על חשבוננו.

 

חוץ מזה, חייבים מילה טובה למועצת התלמידים והנוער, שלא מפחדת לצאת כנגד הממונים עליה. לאחר הבגרות במתמטיקה הם החלו בקמפיין נגדי ומרשים, שעורר את השיח וערער את הקמפיין של בנט מאוד. אין בארץ כמעט גופים שמוכנים לצאת נגד המשרד והשר שמעבירים להם תקציב. צריך אומץ בשביל להוביל קמפיין נגד כמו זה שהם מובילים, ומגיעה להם הערכה רבה על כך.

שלום, וברוכים הבאים

היי, ותודה שבאתם.

אני עומרי גורן, עוד מעט 18. גר ברחובות, אחרי תיכון, מחכה לגיוס. למדתי הנדסת תוכנה ופיזיקה בתיכון, וגם במכון וויצמן, בתוכנית בשם מ"ח.

מגיל מאוד צעיר (לא, כי עכשיו אני..) אני לא מפספס הזדמנות לכתוב. תחרויות כתיבה, עיתון בית הספר, איפה שרק היה אפשר. גם כי אני נהנה מזה, אבל גם כי חשוב לי להגיד את מה שאני חושב. אני משתדל לחפש זוויות חדשות בכל עניין, ולא מפחד גם לחפור בחומר כדי להבין מה קורה.

בשנים האחרונות השתדלתי לקחת חלק פעיל במה שנקרא "תקשורת הנוער" בישראל. שידרתי וערכתי בקול ישראל, בתוכנית הנוער והסטודנטים. שם דיברתי על חינוך, חברה, תקשורת, אקטואליה, אבל גם על הומור, קומדיה וסאטירה. כתבתי וערכתי גם ב"פרוגי", אתר הנוער של ynet, בערוץ החדשות.

כבר הרבה זמן אני מרגיש שיש לי מה להגיד. אז יום אחד פשוט שאלתי את עצמי, "למה לא להגיד את זה?". אז הנה אני כאן. נדבר על המצב בארץ, על אירועים אקטואליים, ובעיקר על איך זה משפיע עלינו.

חוץ מלכתוב, אני עובד בצוות האלגוריתמים של חברת הסטארטאפ EarlySense. אנחנו מפתחים חיישן שללא מגע יודע לנטר דופק, נשימה ושינה. הוא נמצא בבתי חולים, ויודע להתריע על מצבים מסכני חיים, וגם בבתים פרטיים, ויודע להציג ניתוחי שינה מרשימים.

מוזמנים גם לעקוב אחרי בפייסבוק. אני אשתדל להיות מעניין, קצר וקולע, לכם נשאר רק להגיע ולקרוא.

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑